יום העצמאות

מאמר בדבר המשמעות העמוקה של יום העצמאות מאת הרב אליעזר מלמד - מומלץ מאוד! כדי לראות את המאמר לחץ כאן!

מאמרים נוספים על יום העצמאות שנכתבו ע"י רבנים מישיבת "מרכז הרב" (לחצו על הקישורים):
הרב אברהם גאופטמן
ר' שלמה ברלין
ר' אוריאל אבינר
ר' אריה מרזר

המנון המדינה

ההמנון הלאומי - "התקוה" נכתב על ידי המשורר נפתלי הרץ אימבר,ברומניהבשנת ,1878 והוקרא לראשונה בפני איכרי ראשון לציון.נפתליהרץ אימבר פרסם את מלות השיר בספר שיריו שיצאלאורבשנת .1886שמואלכהן, אחד האיכרים, הצמיד למילות השיר מנגינהעממיתמולדבית, והשיר תוך זמן קצר הושר במושבות העלייההראשונה.יש אומרים שהלחן הוא מנגינת שיר-עם רומני המספרעלעגלה ושורים, ויש אומרים שהמנגינה לקוחה מתוך הפואמההסימפונית"מולדביה" של המלחין הצ'כי סמטנה.השירשנקרא בראשונה "תקוותנו", לא זכה בתחרויות הרשמיותשהכריזהההסתדרות הציונית, לבחירת המנון התנועה. אולם, ציריהתנועהשרו את מילותיו בכל הקונגרסים החל מהקונגרס הציוניהחמישיבשנת .1901 בלחץ צירי התנועה הוכר התקוה כהמנון ההסתדרותהציוניתבשנת 1933 , בקונגרס השמונה עשרה.

הליכות היום

א. יום העצמאות - ראוי לעשותו יום שמחה מערב עד ערב.מנהג נאה להפסיק המלאכה לפני שקיעת החמה, לנעול בתי עסק, לרחוץ וללבוש בגדי יום טוב לכבוד היום.

ב. לעולם אל יעשה אדם שום מלאכה שיש בה מאמץ או טרחה ביום העצמאות , אלא אם כן היתה מלאכת דבר האבד או צורך רבים או צורך היום עצמו, ויכוון מחשבותיו ביום ההוא להודות ולהלל לה' על נפלאותיו ונוראותיו ולגיל ולשמוח בישועתו.

ג. חל ה' באייר להיות ביום ו' או שבת, עושין את יום העצמאות ביום ה' שלפניו.

ד. אין מכריזין על תעניות בה"ב-שנהגו בקהילות רבות לקבען אחרי פסח ואחרי סוכות-עד שיעבור יום העצמאות.

ה. ראוי להלוך ביום זה ארבע אמות חדשות בארץ ישראל.ויש נוהגין לצאת ביום זה מחוץ למקום ולראות בו את השכונות החדשות,הישובים החדשים והבניינים שנוספו,לקיים מה שנאמר(תהילים מ"ח, י"ג)סובו ציון והקיפוה ספרו מגדליה וגו'.

ו. כיון שיום העצמאות חל תמיד ביום שחל בו שביעי של פסח, על כן נוהגין לומר בו אז ישיר פסוק פסוק ובסעודת הערב מזמרין משירי קריעת ים סוף כגון המעביר בניו וגו'ובסעודת היום מזמרין גאולה לרבי יהודה הלוי-יום ליבשהנהפכו מצולים וכו'.

ז. נוהגים ללמוד ביום זה ענייני קדושת הארץ וקדושת המקדש - שיבנה במהרה בימינו-ויש קובעים מדרש במצוות התלויות בארץ ומזרזים בני ביתם לדעת יפה סדר הפרשת תרומות ומעשרות, וכן עוסקים ברמב"ם הלכות מלכים ומלחמותיהם.

ח. ויום זה שהוא הראשון לשלשים יום שלפני חג השבועות, מתחילין לשאול ולדרוש בו בענייני הרגל, מתן תורה וביכורים וכו', ונאמר(תהלים ק"ה, מ"ג)ויציא עמו בששון ברנה את בחיריו וגו' בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו הללויה.

ט. וחכמים דורשים בעניינו של יום ומחזקים העם במעוז התורה והמצוה, למען יכירו בעלי הנס בניסם ולא יאמרו ידינו רמה, וידעו כי פועל ד' הוא ומעשה ידיו , כי פדה ד' את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו.

י. וראוי לחלק צדקה לעניים ביום זה ולקרב הגאולה השלמה, דתניא ר"י אומר גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה שנאמר(ישעיה נ"ו, א) כהאמר ד' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות(בבא בתרא ו', א)."ואין כסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בצדקה שנאמר ובגמ' שבת קל"ט, א, הג':ירושלים ]תידפנ אלא בצדקה שנאמר(ישעי' א', כז) ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".(רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק י' הלכה א')

תקון יום העצמאות-המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולהההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים