(יום) ירושלים

מיקום העיר

ירושלים שוכנת בהרי יהודה, על קו פרשת המים הארצי של ארץ ישראל המערבית, בין הים התיכון לים המלח, בגובה של 650-880 מטר מעל פני הים.

שמותיה השונים של ירושלים

בעברית: ירושלים

בערבית: אל-קֻדְס القـُدْس או אוּרְשַׁלִם أُورشَلِم.

באנגלית, בצרפתית ובגרמנית: Jerusalem.

בלטינית: Hierosolyma.

ביוונית מודרנית: Ιεροσόλυμα‏.

בספרדית: Jerusalén.

באיטלקית: Gerusalemme.

ברוסית: Иерусалим הגייה: יֶרוּסַלִים.

חשיבותה של ירושלים ליהדות

ירושלים היא העיר הקדושה ביותר ליהדות. קדושתה נובעת מהאמונה הדתית שזהו המקום בו בחר הבורא לשכן את שכינתו ושמו (ועל כן היא נקראת בתהילים עיר האלוהים), כמו כן מהעובדה ההיסטורית של קיום בית המקדש הראשון ששכן בה בתחילת האלף הראשון לפני הספירה ובית המקדש השני שהתקיים בירושלים מן המאה הרביעית לפני הספירה עד המאה הראשונה לספירה. בזמן שבית המקדש היה קיים, היו קרבנות שהיו מותרים באכילה רק בין חומות העיר. במסורת היהודית נאמר גם שאבן השתיה, שהייתה מתחת לקודש הקודשים, היא הסלע שממנו הושתת כל העולם, ומקום עקידת יצחק.
ירושלים אינה מופיעה בחמשת חומשי תורה בשמה, אלא כ"מָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ". יש השערה כי העיר שָלֵם הנזכרת בספר בראשית (יד, יח) היא ירושלים. ירושלים מופיעה בשמה פעמים רבות בשאר ספרי התנ"ך (653 פעמים), וכן במשנה, בתלמוד, ובתפילות (120 פעמים). כמו כן היא מופיעה בשם "ציון". רבים הם המייחסים את "הר המוריה" מקום עקידת יצחק, להר הבית.



ירושלים בהלכה

בהלכה ישנם דינים מיוחדים בהלכות שונות לגבי ירושלים, וכן יש מנהגים המיוחדים לירושלים. רוב הדינים אינם נוהגים כיום.
בכל הדינים המיוחדים לירושלים, יש ספק האם הם נוהגים רק בשטח העתיק של ירושלים המוקפת בחומה, או גם בשטח העיר בת זמננו.לירושלים יש קדושה יתרה, מעבר לקדושת שאר ארץ ישראל, בכך שרק בה מותר לאכול מעשר שני, נטע רבעי וקודשים קלים, ואליה מביאים את הביכורים, בכור בהמה טהורה ומעשר בהמה הקרבים בבית המקדש.
ירושלים נתקדש בקדושה ראשונה על ידי דוד ושלמה בתקופת בית ראשון ועל ידי עזרא נתקדשה פעם שניה בתחילת תקופת בית שני.
ישנה מחלוקת האם הקדושות שנתקדשה ירושלים בטלו עם חורבנה, אולם להלכה פוסקים כיום שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה גם לעתיד לבוא. אולם תחום ירושלים שנתקדש הוא לפי חומות ירושלים הקדומות שאותם קידשו דוד ושלמה, ולא לפי החומות בנות זמננו.
גם כיום, מצוות ישוב ארץ ישראל על ידי מגורים בירושלים גדולה יותר מאשר בכל הארץ.



הכותל המערבי
הכותל המערבי הינו שריד של חומה חיצונית שהקיפה את הר הבית בסוף תקופת בית שני. למעשה, הכותל הינו החומה החיצונית מערבית של הר-הבית המורחב שבנה הורדוס. כיום, רובו של הכותל קבור תחת פני השטח, מלבד רחבת הכותל המערבי, הכותל הקטן , ומספר מקומות בהם הכותל חשוף ומשמש בתור קיר לבתים פרטיים ברובע המוסלמי.בתקופה הרומית, נאסרה על היהודים הגישה לכותל, בתקופה אחרת הם הורשו לבוא ולהתפלל בכותל רק ביום ט' באב, היום בו נחרבו שני בתי המקדש. היו תקופות בהן נאלצו יהודים לשלם לראשי המוסלמים שגרו בבתים סמוכים לכותל, תשלום מיוחד כדי למנוע הפרעות ותקלות ליהודים ההולכים להתפלל בכותל. בתקופה שבין מלחמת העצמאות בה נכבשה ירושלים העתיקה בידי הירדנים ועד למלחמת ששת הימים לא הורשו יהודים, מאז התקופה הרומית, להגיע את הכותל המערבי.
הכותל נכבש במלחמת ששת הימים ועבר לריבונות ישראלית, ומאז הגישה אליו נעשתה חופשית לכל. היום הכותל משמש כבית כנסת עממי, שבו נעשים מאות של מנינים במהלך כל יום. נהוג שנערים המגיעים לגיל מצוות עולים לכותל לעלות לתורה. כמו כן, יש יחידות צה"ליות שמשביעות את חייליהם על תנ"ך ברחבת הכותל כמו חטיבת גולני וחטיבת הצנחנים. ונעשים בו אירועים ממלכתיים נוספים, כמו פתיחת יום הזכרון לחללי מערכות ישראל.



כיסופי העם היהודי לירושלים

מאז חרב בית המקדש לא פסקה הכמיהה של בני העם היהודי לחזור לירושלים.ירושלים שימשה כסמל וכמוקד לכיסופי הדורות לארץ ישראל. לירושלים לא רק עולים, לירושלים שרים שירים, לירושלים מספרים סיפורים, לירושלים מציירים ציורים ולירושלים מתפללים, כאשר עיקר התפילה הינו קיבוץ נדחי ישראל, עצמאות מדינית ושלום.



יום ירושלים

בח' בטבת תשכ"ח החליטה מועצת הרבנות הראשית "לקבוע את יום כ"ח באייר כיום הודיה לקב"ה על הניסים שקרו באותו יום ועל שחרורה של ירושלים" . ארבעה חודשים מאוחר יותר, ב-12 במאי 1968 קבעה הממשלה את כ"ח באייר כיום חגה של ירושלים. בי"ד אייר תשכ"ח (1968), קבעה הכנסת את יום ירושלים כיום חג ולאחר שלושים שנה, בשנת 1998, העניקה לו הכנסת מעמד בחקיקה, באמצעות חוק יום ירושלים.
בשנת 1968 בקשו צעירי המפד"ל לארגן עצרת גדולה לכבוד יום ירושלים ברחבת הכותל המערבי, אך הם נתקלו בהתנגדות של הממשלה. בסופו של דבר העצרת התקיימה בתוך העיר העתיקה, בהשתתפות הרב הראשי לישראל, איסר יהודה אונטרמן, ומשתתפים רבים.

קצת מדרשים על ירושלים

עשרה חלקים יסורים בעולם - תשעה ביהודה ואחד בכל-העולם
עשרה חלקים של גבורה בעולם - תשעה ביהודה ואחד בכל העולם.
עשרה חלקים של חכמה בעולם - תשעה בירושלים ואחד בכל-העולם.
עשרה חלקים של תורה בעולם - תשעה בירושלים ואחד בכל--העולם.
אמר ר' יהושע בן לוי: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדו" - עיר שהיא עושה כל - ישראל חברים.
(תלמוד ירושלמי חגיגה פ"ג, ה"ו)

אמר ר' יוחנן: כיפה של חשבונות היתה חוץ לירושלים, וכל מי שמבקש לחשב הולך לשם, למה?
שלא יחשב בירושלים ויצר, לפי שנקראת "משוש כל הארץ" ומשחרבה ערבה השמחה וגלה משוש כל הארץ. וכשיבנה הקדוש ברוך-הוא הוא את ירושלים הוא מחזיר לתוכה את כל השמחה, שנאמר: כי נחם ה' ציון.... ששון ושמחה ימצא בה, תודה וקול זמרה"
(שמות רבא נ"ב)



אמר ר' שמואל בר נחמני: מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו כל הגליות. אם יאמר לך אדם שנתכנסו כל הגליות ואין ירושלים נבנית - אל תאמן, שנאמר: "בונה ירושלים ה'", ואחר כך "נדחי ישראל יכנס"
(תנה"ק נ"ח)

ר' הונא בשם ר' יוסי: בכל מקום שהיה אחד מבני ירושלים הולך למדינה היו מציעין לו קתדרה לישב עליה, בשביל לשמוע חוכמתו.
(איכה רבה, א')

עשרה קבין של יופי ירדו לעולם - תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו.
אין לך יופי כיופיה של ירושלים.
(תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מט' ע"ב)



שירי ירושלים

ירושלים של זהב (נעימה)

ירושלים של זהב

ראיתי עיר עוטפת אור

שבחי (נעימה)

ציון ציון, הלא תשאלי? (נעימה)

שישו את ירושלים (נעימה)

תמונות שונות של ירושלים